1 דקות קריאה
האם ביקורת צרכנית על עסק/חברה מהווה בסיס לתביעת לשון הרע?

התשובה היא חיובית. יחד עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו. כיום, מרבית הצרכנים נעזרים בקריאת ביקורות צרכניות שונות במרשתת בטרם הם רוכשים מוצר או מקבלים שירות מבית העסק.

 הנגישות לפרסום ביקורת צרכנית על עסקים הפכה לזמינה וקלה יותר לנוכח ההתפתחות בעידן הדיגיטלי והרשתות החברתיות ולכן הצרכן יכול לפרסם בקלות ביקורת שלילית ולפגוע  בעסק. בדרך זו, כותב הביקורת מבטא למעשה את זכותו לחופש הביטוי, הנגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

 יחד עם זאת, פרסום הביקורת אינו תמיד מוצדק ואף עלול לחשוף את הכותב לתביעה משמעותית מכוח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, אשר מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול: ...לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;... לעניין זה, יש להבחין בין ביקורת צרכנית, מידתית, סבירה לבין פרסום שיש בו כדי ליצור יחס שלילי, פגיעה ואשר אינו חוסה תחת הגנות החוק.

 כך, למשל, התקבלה תביעת לשון הרע שהוגשה נגד סועד במסעדה שפרסם כנגד התובעת פוסט בפייסבוק בקבוצה ציבורית תוך שימוש במילה "גניבה" (תא"מ 71932-07-18 ביר שופ בע"מ נ' יוסי גולן( בית המשפט קבע, בין היתר, כי ייחוס ביצוע עבירות פליליות לאדם (בעניין זה – חברה), מהווה פרסום לשון הרע משום שיש בו כדי ליצור ייחס שלילי ולכן פסק למסעדה בגין אותו פרסום פיצויים ללא הוכחת נזק וכן הוצאות משפט. בפסק הדין בית המשפט הדגיש כי "אין מחלוקת, כי היקפו של חופש הביטוי בחברה דמוקרטית הוא בעל חשיבות רבה, אלא שחופש הביטוי כידוע אינו חופש להשפיל ולבזות".

 בפסק דין נוסף (ת"א 39796-04-19 ויה קסליו בע"מ נ' אבי (זלקה) טדסה (בעל אולם אירועים, הגיש תביעה נגד לקוח בעקבות פוסט משמיץ שפרסם בפייסבוק לאחר שהוא ורעייתו התחתנו באולם האירועים. כחלק מהביקורת, הנתבע מבקש להרחיק אנשים מלקחת שירות מאולם האירועים. בנוסף, הפרסום כלל גם טענות לחוסר הגינות מצד האולם, ואפילו רמייה של ממש. בית המשפט פסק כי הפרסום מהווה לשון הרע משום שיש בו יותר מביקורת צרכנית רגילה. בנוסף, הפרסום כלל גם טענות לחוסר הגינות מצד התובעת, ואפילו רמייה של ממש מצידה.
בין היתר נקבע כך:

 "פרסום כזה עלול לבזות את התובע בשל מעשים או התנהגות המיוחסים לו, לפגוע בשמו הטוב, כאולם אירועים, ולהרחיק לקוחות פוטנציאליים". בשל כך, בחר בית המשפט להעמיד את הפיצוי בכ- 45,000 ₪ ללא הוכחת נזק.

כך לדוגמא, אדם שכותב ביקורת שלילית על אף שלעולם לא קיבל שירות מהעסק חשוף לתביעה משמעותית.

 לסיכום, אין ספק כי פרסום ביקורת צרכנית שלילית על עסק עלולה לפגוע ויכולה להוות לשון הרע כהגדרתה בחוק. לעומת זאת , ישנם מקרים רבים בהם בתי המשפט הכירו בביקורת צרכנית כלגיטימית כחלק מחופש הביטוי.

כך לדוגמא, אדם שכותב ביקורת שלילית על אף שלעולם לא קיבל שירות מהעסק חשוף לתביעה משמעותית.

 ככל ופרסמו עליכם ביקורת שלילית או הורדת דירוג העסק על ידי ביקורת, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות לשון הרע.  


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.