האם פעולות "שיתוף" (Share) או "לייק" (Like) בפייסבוק נכנסות להגדרת "פרסום" לפי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע?
ההלכה בפסק הדין רע"א 1239/19 יואל שאול נ' חברת ניידלי תקשורת בע"מ
פסק הדין עוסק בשאלה האם פעולות "שיתוף" (Share) או "לייק" (Like) בפייסבוק נכנסות להגדרת "פרסום" לפי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965?.
זאת בעקבות טענת המשיבים כי שיתוף ולייק שביצעו המערערים על פרסומים מסוימים פגעו בשמם הטוב, משום שלדבריהם הפרסומים כללו לשון הרע.
ההלכה שנקבעה שיתוף= כפרסום:
בית המשפט העליון פסק כי פעולת שיתוף מהווה "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע. זאת מאחר שהשיתוף חושף את הפרסום המקורי לקהל יעד חדש, פעולה שיכולה להעצים את הפגיעה בנפגע הפרסום המקורי.
לייק אינו פרסום:
לעומת זאת, פעולת לייק (או פעולות דומות, כמו "לב" בטוויטר או באינסטגרם) אינה מהווה "פרסום". הסיבה לכך היא שתכליתה העיקרית של פעולת לייק היא הבעת רגש (חיבה, תמיכה וכו') כלפי התוכן, ולא הפצה יזומה שלו.
השלכות פרקטיות - אדם המבצע שיתוף עלול לשאת באחריות משפטית בגין פרסום לשון הרע, בהתאם להגנות והחסינויות הקבועות בחוק. - פעולת לייק, גם אם היא עלולה לגרום להפצת הפרסום דרך האלגוריתם של הרשת החברתית, אינה מקימה אחריות משפטית ישירה על המשתמש.
הגנות והקלות בית המשפט הבהיר כי גם כאשר פעולת שיתוף תיחשב כפרסום, קיימות הגנות רבות שהמשתף יכול להסתמך עליהן:
תום לב: שיתוף מתוך אמונה באמיתות התוכן או מתוך חובה מוסרית או חברתית לפרסם.
עניין ציבורי: פרסום שנעשה כדי לעורר דיון ציבורי או להתייחס לנושא בעל חשיבות חברתית.
חזרה על פרסום קודם: סעיף 19 לחוק מתיר הקלות בפיצויים כאשר הפרסום המשני (השיתוף) היה חזרה על פרסום קודם.
שיקולי מדיניות ההחלטה איזנה בין זכותו של אדם לשם טוב לבין הצורך לשמור על חופש הביטוי במדיה החברתית. בית המשפט נקט בגישה זהירה כדי למנוע אפקט מצנן שעלול להרתיע משתמשים משימוש ברשתות החברתיות.
סיכום פסק הדין קובע הלכה חשובה המתאימה לעידן הטכנולוגי: פעולת שיתוף בפייסבוק או ברשתות חברתיות אחרות מהווה "פרסום" בהתאם לחוק איסור לשון הרע, בעוד שפעולת לייק אינה נחשבת ככזו. עם זאת, האחריות המשפטית על שיתוף תלויה בנסיבות הפרסום ובהגנות הקבועות בחוק.
