שאלות ותשובות

לשון הרע היא פרסום שיכול להשפיל אדם בעיני הבריות לגרום לפיטוריו או לפגיעה בעיסוקו לערער את אמון הציבור בו או להפוך אותו מטרה ללעג ושנאה. אין צורך שהפרסום יהיה שקרי בלבד גם פרסום פוגעני או מסולף עלול להיות עוולה. החוק מתייחס גם לפרסום ברשתות חברתיות וגם למסרים פרטיים במקרים מסוימים.

במצב זה יש לפעול באופן מהיר ומחושב. מומלץ לבצע תיעוד מלא של הפרסום לפנות באמצעות עורך דין בדרישה להסרתו ולשקול תביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק. פניה מקצועית מוקדמת עשויה למנוע החרפה ולחסוך נזק נוסף.

כן. הדין בישראל מאפשר תביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק. הדבר מאפשר למי שנפגע למצות את זכויותיו גם כאשר הנזק אינו כלכלי אלא חברתי תדמיתי או רגשי.

לא. ביקורת עניינית והבעת דעה מותרת בחוק. אולם כאשר מדובר בהצגת עובדות לא נכונות או בהשפלה מכוונת שאין לה בסיס מציאותי או כאשר הביקורת נועדה לפגוע ולא ליידע את הציבור ייתכן שהדבר ייחשב לשון הרע. חשוב לבדוק כל מקרה לגופו ולהיעזר בייעוץ משפטי מקצועי.

כן. גם פרסום בקבוצת וואטסאפ נחשב פרסום לצורך החוק כל עוד מדובר ביותר מאדם אחד נוסף פרט לנפגע. ככל שהקבוצה גדולה יותר כך גדל פוטנציאל הנזק ולכן חשיבות הפעולה המיידית עולה.

רצוי לערוך ייפוי כח מתמשך בשלב שבו האדם כשיר ומסוגל להבין את משמעות ההחלטה. אין צורך לחכות לגיל מבוגר או למצב רפואי מורכב. עריכת ייפוי כח מתמשך מראש מבטיחה שליטה מלאה על עתידכם ומונעת תלות בהחלטות של אחרים.

ייפוי כח רגיל חדל מלהתקיים ברגע שהאדם מאבד כשירות. ייפוי כח מתמשך ממשיך להיות תקף גם בעת חוסר כשירות ומאפשר ניהול חלק של עניינים אישיים רפואיים וכלכליים בהתאם לרצון שנקבע מראש.

ברוב המקרים ייפוי כח מתמשך אינו דורש אישור בית משפט להפעלה. זהו יתרון משמעותי משום שהוא מאפשר המשכיות ורציפות בהחלטות ללא הליכים משפטיים מיותרים. קיימים מצבים חריגים שבהם בית המשפט יתערב אך אלו נדירים יחסית.

כן בהחלט. ניתן למנות כמה מיופי כח ואף לחלק ביניהם תחומי אחריות כמו החלטות רפואיות או כלכליות. אפשר גם לקבוע כי החלטות תהיינה משותפות וכך ליצור מנגנון איזון ופיקוח פנימי.

מומלץ לקבוע מראש מיופה כח חלופי אשר ייכנס לתפקיד במקרה הצורך. כך נשמרת יציבות משפטית ומובטחת המשכיות בקבלת החלטות חשובות לטובת הממנה.

כן. כל עוד הממנה כשיר ניתן לשנות לתקן או לבטל את ייפוי הכח המתמשך. מומלץ לבצע כל שינוי באמצעות עורך דין מוסמך כדי להבטיח תוקף משפטי מלא ולמנוע מחלוקות עתידיות.

החוק מחייב לערוך ייפוי כח מתמשך בליווי עורך דין שעבר הכשרה ייעודית. עורך הדין מוודא שהממנה מבין את המשמעויות המשפטיות ושהמסמך מנוסח באופן ברור מדויק ואכיף. זהו מרכיב חיוני להגנה על רצון האדם ועל טובתו.

החוק להגנת הפרטיות בישראל קובע כי איסוף שימוש או פרסום מידע אישי ללא הסכמה או ללא בסיס חוקי עשויים להוות פגיעה בפרטיות ואף עבירה פלילית ועוולה אזרחית. פגיעה בפרטיות יכולה להתבטא בצילום אדם ללא רשותו בפרסום מידע רגיש או בשימוש לא מורשה בנתונים אישיים לצורך מסחרי או אחר. לכל אדם עומדת הזכות להגן על כבודו שמו הטוב וחייו האישיים.

כן. כאשר עסק אוסף שומר או משתמש במידע אישי בלי הסכמה או תוך הפרת כללי הגנת הפרטיות ניתן להגיש דרישה משפטית להסרת המידע ולפיצוי. לעיתים ניתן לפנות לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים או להגיש תביעה אזרחית בבית משפט.

הצילום במרחב ציבורי אינו בהכרח פגיעה בפרטיות אך שימוש בתמונה או הפצתה ללא הסכמה עלול להוות הפרה. ככל שהתמונה חושפת פרטים אישיים או נעשה בה שימוש מסחרי מכפיש או פוגעני עולה הסיכון המשפטי. מומלץ לקבל הסכמה מפורשת טרם פרסום תמונות של אדם אחר.

במקרה של דליפת מידע כתוצאה מפריצה יש לעדכן את הנפגעים ואת רשות הגנת הפרטיות במצבים מסוימים. לנפגע עומדת הזכות לדרוש טיפול מיידי בתקלה עצירת שימוש בנתונים והגשת תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם. לעיתים נדרש מעקב וטיפול למניעת פגיעה נוספת.

פיקוח על עובדים מותר במקרים מסוימים אך הוא חייב להתבצע תוך שמירה על פרטיותם ובכפוף לנהלים ברורים ושקופים. גישה לתכתובות פרטיות ללא הסכמה עלולה להיות בלתי חוקית. נדרש איזון בין אינטרס המעסיק לניהול תקין של מקום העבודה לבין זכות העובד לפרטיות.

כדאי לתעד את הפרסום לפנות בבקשה להסרה ולדרוש פיצוי בהתאם לדין. במקרים רבים פניה משפטית מקצועית גורמת להסרה מהירה ולמניעת נזק נוסף. אם מדובר במידע רגיש או פוגעני ניתן לפעול משפטית באופן תקיף ומיידי.