1 דקות קריאה
אחריות משפטית על פרסומים בקבוצות וואטסאפ וברשתות חברתיות

מבוא

המהפכה הדיגיטלית יצרה זירה חדשה שבה כל אדם הוא לכאורה גוף תקשורת עצמאי. משפט אחד שמועלה בקבוצת וואטסאפ, תגובה בפייסבוק, ביקורת בגוגל, סרטון בטיקטוק או פוסט בטוויטר עשויים להפוך לפרסום רחב היקף בתוך פרק זמן קצר ביותר. בהתאם לכך, בתי המשפט בישראל הכירו בכך שדיני לשון הרע חלים באופן מלא גם על פרסומים פרטיים לכאורה וגם על הפצה בקבוצות סגורות. התפיסה כי קבוצה מצומצמת או שיתוף בין חברים אינו מהווה פרסום הפכה ללא רלוונטית.במציאות זו מתחדדת השאלה המרכזית מהי אחריות משפטית על פרסום דיגיטלי ומהם גבולות המותר והאסור. מאמר זה יספק סקירה משפטית מעמיקה, יישומית ומבוססת פסיקה ויכלול מונחי חיפוש חשובים כגון לשון הרע בוואטסאפ, אחריות מנהל קבוצה, תביעת דיבה ברשתות חברתיות, פיצויים בגין פרסום פוגעני והגנות בחוק איסור לשון הרע.

מהו פרסום לשון הרע בעידן המקוון

חוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום שיש בו כדי להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע בשמו הטוב או לפגוע בעיסוקו עשוי להקים עילת תביעה. בניגוד למה שרבים סבורים, פרסום אינו חייב להיות פומבי לחלוטין. גם שליחה לקבוצה מצומצמת עשויה להיחשב הפצה אם מתקיימת סבירות שהמסר יועבר הלאה.בתי המשפט קבעו כי בעולם שבו צילום מסך עובר בקלות בין משתמשים, עצם מסירת המידע לקבוצה שאינה אינטימית יוצרת חשיפה משפטית. כך נקבע בין היתר בפסיקה של בית המשפט המחוזי ובעמדות שונות של בית המשפט העליון. בקיצור המבחן הוא מבחן הגלגלת. האם הפרסום יכול היה להגיע לאנשים נוספים באופן טבעי. אם כן הרי שמדובר בפרסום לכל דבר.בשל כך מונחים כמו פרסום לשון הרע, אחריות משפטית על פרסומים דיגיטליים, פיצוי ללא הוכחת נזק ותביעת לשון הרע מקבלים משמעות רחבה במיוחד.

אחריות של מנהל קבוצת וואטסאפ או מנהל דף ברשת חברתית

סוגיית אחריותו של מנהל קבוצה הפכה לאחד הנושאים הבוערים בשנים האחרונות. הדין הישראלי אינו מטיל עליו אחריות אוטומטית, אולם הפסיקה הכירה במקרים שבהם מנהל קבוצה ייחשב אחראי בשל התנהלותו.

מצג של שליטה ופיקוח

כאשר מנהל הקבוצה מתערב תדיר, מוחק תכנים, קובע כללי התנהגות או מציג עצמו כמפקח, הדבר עשוי ליצור חובת זהירות רחבה יותר מצדו.

התראה על פרסום פוגעני

כאשר נמסרה למנהל הקבוצה הודעה מפורשת על תוכן שיש בו לשון הרע והוא נמנע מלפעול, הדבר עשוי להיחשב התרשלות. בתי המשפט קבעו כי הימנעות מפעולה לאחר קבלת התרעה עשויה להקים אחריות נזיקית.

פעולה אקטיבית של המנהל

כאשר המנהל משתף בעצמו תכנים, מאפשר הצטרפות של משתמשים זרים ללא בקרה או מעודד דיונים אלימים, אחריותו עשויה לגדול.מילות חיפוש רלוונטיות שנכנסות כאן הן אחריות מנהל קבוצת וואטסאפ, פסיקה בנושא מנהלי קבוצות, דיני אחריות פלטפורמות ותביעה נגד מנהל קבוצה.

האם שיתוף או העברה נחשבים פרסום חדש

אחד הנושאים המרכזיים בדיני לשון הרע ברשת הוא הה distinction בין מחבר המלל המקורי לבין מי שמשתף את התוכן. בניגוד לתחושה הציבורית הרווחת, שיתוף של תוכן פוגעני מהווה פרסום חדש לחלוטין. בתי המשפט שבו והדגישו כי כל העברה מחדש היא מעשה עצמאי שאינו נחשב טכני בלבד אלא פעולה המבטאת כוונה להפיץ.המשמעות ברורה. מי שמפיץ צילום מסך, מעביר הודעה בקבוצת חברים או מעלה מחדש פוסט מכפיש עלול לשאת באותה אחריות ממש כמו מי שחיבר את הדברים.מונחי חיפוש חשובים המופיעים כאן הם שיתוף כמפרסם, העברת מסר פוגעני, הפצה מחדש של לשון הרע ואחריות על שיתוף תוכן.

הגבול שבין הבעת דעה מותרת לגידוף אסור

בתי המשפט קבעו לא פעם כי הזכות להביע דעה אינה מתירה פגיעה בשמו הטוב של אדם. השאלה המשפטית היא האם מדובר בדעה המבוססת על עובדות אמיתיות והאם הציבור יכול לבחון את נכונותה. כאשר מדובר בביטויים משפילים, העלבות, כינויי גנאי או מסקנות שאינן נתמכות בראיות, אין מדובר בדעה לגיטימית אלא בפרסום אסור.פסיקה עקבית של הערכאות השונות מדגישה כי הרשתות החברתיות אינן מרחב ללא דין. הבעת דעה אינה הופכת כל תוכן לחוקי. מונחים שנכנסים כאן לטובת קידום הם הבחנה בין דעה לעובדה, גידוף ברשת, חופש הביטוי מול הזכות לשם טוב ופסיקה בלשון הרע.

טעויות נפוצות של משתמשים העלולות להוביל לתביעה

רבים מהפרסומים הפוגעניים אינם נעשים בזדון אלא מתוך טעות שיקול הדעת.

הסתמכות על שמועות

שיתוף של מידע שלא נבדק עשוי להיחשב כפרסום בלתי אחראי.

תגובה מתוך סערת רגשות

משתמשים רבים מגיבים באימפולסיביות בדיוני רשת, מה שמוביל לפרסומים פוגעניים.

הפצה של צילומי מסך

פרסום של צילום מסך משיחות פרטיות עשוי להוות לשון הרע ופגיעה בפרטיות גם יחד.

ביטחון שווא בקבוצות סגורות

הנחה כי דבר מה יישאר בתוך הקבוצה היא אשליה. ברגע שהמסר יצא מחזקת הכותב, הוא עלול להתפשט ללא שליטה.

מה לעשות כאשר אדם נפגע מפרסום באפליקציות מסרים וברשתות חברתיות

כאשר אדם נפגע מפרסום דיגיטלי, עליו לנקוט פעולות מסודרות:

תיעוד ראיות באופן מלא

צילום מסך, שמירת פרטי שולחים ומועדי שליחה, תיעוד זהות מקבלי ההודעה.

פנייה לעורך דין המתמחה בלשון הרע

הערכת סיכויי הצלחה, בחינת אפשרות לשליחת דרישת הסרה ופרסום התנצלות, קביעת אסטרטגיה משפטית. בשלב זה נכנסות מילות חיפוש כמו ייעוץ משפטי לשון הרע, עורך דין מומחה לשם טוב ותביעת פיצויים בגין לשון הרע.

בחינת כדאיות ההליך

לא כל פרסום מצדיק תביעה. לעיתים יש יתרון למו"מ מחוץ לבית המשפט. עורך דין מיומן ידע לשקול את מכלול הנתונים ולבחון את סיכויי קבלת פיצוי ללא הוכחת נזק.

סיכום

העולם הדיגיטלי הוא זירה משפטית לכל דבר. בתי המשפט רואים בחומרה פרסומים מכפישים המופצים בקבוצות וואטסאפ וברשתות חברתיות. המסקנה היא שחובה על כל אדם לנהוג באחריות וזהירות בכל פרסום. מנגד אדם שנפגע איננו חסר אונים והוא יכול לפעול באמצעים משפטיים אפקטיביים כדי להגן על שמו.אם תרצה, אכין עבורך גרסה נוספת שתתאים במדויק לעיצוב האתר שלך ותכיל גם קריאה לפעולה שתוביל ליצירת קשר מצד הגולשים.


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.