
הרשתות החברתיות הפכו מזמן לחלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו. הן מאפשרות לכל אדם לבטא את עצמו, להביע דעה, לשתף חוויות ולהשפיע על דעת הקהל. אך במקביל הן הפכו גם לזירה מסוכנת, שבה מילה אחת שפורסמה בפזיזות עלולה להרוס מוניטין שנבנה במשך שנים.בישראל, כמו בעולם כולו, בתי המשפט מתמודדים מדי יום עם תביעות הנוגעות ללשון הרע ברשת. אנשים פרטיים, בעלי עסקים, אנשי ציבור ואף עיתונאים מוצאים עצמם נתבעים על פרסום שנכתב ברגע של כעס או חוסר מחשבה. חשוב להבין שהרשת אינה "שטח הפקר" משפטי. החוק רואה בה כלי תקשורת לכל דבר ועניין.
חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה 1965, מגדיר לשון הרע כפרסום שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לפגוע במשלח ידו או במעמדו הציבורי.
החוק חל על כל צורת פרסום – טקסט, תמונה, סרטון או אפילו אמוג׳י – כל עוד יש בו פוטנציאל לפגיעה בשם הטוב.כדי שתקום עילה לתביעה, על התובע להוכיח שלושה יסודות עיקריים:
בעבר, פרסום פוגעני דרש משאבים – עיתון, שידור רדיו או פרסום מודעה. כיום כל אדם עם טלפון נייד יכול לחשוף אלפי אנשים תוך שניות.
בפייסבוק, באינסטגרם, בטיקטוק או בטוויטר, כל פוסט מקבל תפוצה מיידית. גם אם יימחק מאוחר יותר, הצילומים וההעתקות שלו עלולים להמשיך להתפשט.בתי המשפט רואים בכך החמרה מהותית, משום שהנזק ברשתות החברתיות רחב יותר, מהיר יותר ובלתי הפיך כמעט. לכן, גם פוסטים שנכתבו “בצחוק” או “סתם בתגובה” עלולים להיחשב פרסום אסור.
במילים אחרות, גם פוסט קצר או תגובה אחת עלולים לגרום לנזק משפטי של ממש.
החוק אינו מבקש להשתיק ביקורת. חופש הביטוי הוא ערך יסוד בחברה דמוקרטית. עם זאת, חופש הביטוי אינו כולל חופש לפגוע.
הגבול עובר במקום שבו הביטוי חורג מהבעת דעה לגיטימית והופך להשפלה או להאשמה חמורה שאין לה ביסוס עובדתי.כך לדוגמה, כתיבת “השירות היה מאכזב והמתנתי זמן רב” היא ביקורת לגיטימית.
לעומת זאת, כתיבה של “הבעלים שקרן ונוכל” כבר מהווה לשון הרע ברורה.
לצד הזכות לשם טוב, קיימות גם הגנות למפרסם. המרכזיות שבהן הן:
עם זאת, לא די לומר “זה רק היה הדעה שלי”. יש להוכיח שהפרסום נעשה באופן אחראי, ללא כוונה לפגוע, ותוך בדיקת העובדות הבסיסיות.
לא רק מי שכתב את הפוסט נושא באחריות. גם מי ששיתף או תייג אחרים עלול להיחשב “מפרסם”.
בתי המשפט הדגישו כי שיתוף הוא פרסום חדש בפני עצמו. כלומר, גם אם רק הפצת דבר שכבר פורסם, אתה נושא באחריות משפטית על ההפצה שלך.
אם פורסם עליך תוכן משמיץ, אל תפעל מתוך סערת רגשות.
הצעדים הנכונים הם:
אדם פרסם ברשת החברתית ביקורת חריפה על רופא, וטען כי מדובר ב“רמאי שגבה כספים במרמה”.
בית המשפט קבע כי מדובר בפרסום לשון הרע מובהק. הנתבע טען שמדובר בדעה אישית, אך השופטת קבעה שאין כל הוכחה לטענותיו, וכי דבריו חרגו בהרבה מביקורת סבירה.
הוא חויב לשלם פיצוי ולפרסם התנצלות פומבית.
ככל שמגיבים מהר יותר לפרסום פוגעני, כך ניתן למזער את הנזק.
פרסום נגדי, תגובה אימפולסיבית או איום בפוסט נוסף עלולים רק להחריף את הפגיעה.
במקום זאת, כדאי להיוועץ בעורך דין שמכיר את המנגנון של הרשתות ואת הפסיקה הרלוונטית.
הרשת החברתית מעניקה לכולנו כוח עצום – אך גם אחריות כבדה.
מילה אחת לא מדויקת עלולה להפוך לעילה לתביעה, בעוד ניסוח שקול ומכבד יכול להעביר מסר חזק מבלי לפגוע.
אם נפגעת מפרסום או שאתה חושש שהפרסום שלך עלול להיחשב לשון הרע, חשוב לפעול נכון מהשלב הראשון.משרד עורכי דין יעקב ויצמן מלווה מזה שנים לקוחות פרטיים ועסקיים בתחום לשון הרע, דיבה ופגיעה בשם הטוב, הן בתביעות יזומות והן בהגנה על נתבעים.
הניסיון הרב בטיפול בתביעות מורכבות ובפסיקה עדכנית מאפשר למשרד להשיג תוצאות מהירות ויעילות תוך שמירה על סודיות מלאה.
שאלה: האם תגובה בפייסבוק נחשבת פרסום לצורך החוק?
תשובה: כן. גם תגובה קצרה או אמוג׳י פוגעני יכולים להיחשב פרסום לפי החוק אם יש בהם פוטנציאל לפגיעה בשם הטוב.שאלה: האם שיתוף פוסט משמיץ מטיל אחריות על המשתף?
תשובה: בהחלט. כל שיתוף נחשב פרסום חדש בפני עצמו, והאחריות חלה גם על המשתף.שאלה: האם אפשר לתבוע גם אם לא נגרם נזק ממשי?
תשובה: כן. החוק מאפשר פיצוי של עד 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק, ובמקרים חמורים ניתן לתבוע סכומים גבוהים יותר.שאלה: האם ביקורת שלילית על עסק מהווה לשון הרע?
תשובה: לא תמיד. ביקורת הוגנת ועניינית מותרת, אך ביטויים משפילים או האשמות חמורות ללא בסיס ייחשבו לשון הרע.שאלה: מה עליי לעשות אם פרסמתי בטעות דבר שעלול להיחשב לשון הרע?
תשובה: מומלץ להסיר את הפרסום מיד, להתנצל בצורה נאותה ולפנות לייעוץ משפטי כדי לצמצם את החשיפה לתביעה.שאלה: כמה זמן לוקחת תביעה בגין לשון הרע?
תשובה: הליך משפטי כזה נמשך לרוב בין חצי שנה לשנה, בהתאם לעומס בבתי המשפט ולמורכבות העובדתית של המקרה.