תביעת לשון הרע והוצאת דיבה ברשת: מתי פוסט או הודעת וואטסאפ יכולים לעלות לכם ביוקר?

בעידן שבו לכל אחד יש מקלדת וחיבור זמין לרשת, קל מאוד להרוס לאדם או לעסק את השם הטוב. בין אם זה פוסט משמיץ בקבוצת פייסבוק מקומית, הודעה פוגענית בקבוצת הוואטסאפ של ועד הבית או מקום העבודה, או ביקורת שקרית וארסית בגוגל – תופעת השיימינג ברשת הפכה למכת מדינה של ממש.אם מצאתם את עצמכם נפגעים מפרסום כזה, או לחלופין, אם קיבלתם מכתב התראה לפני תביעה בגלל משהו שכתבתם ברגע של כעס – חשוב שתדעו כיצד החוק מסתכל על הדברים ומהן הזכויות שלכם.

מה נחשב בכלל "לשון הרע"?

הרבה אנשים שואלים את עצמם: "האם מותר לי לתבוע על זה שקראו לי גנב או נוכל בפומבי?". התשובה המשפטית לכך נמצאת ב-

[חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965].  על פי החוק, לשון הרע https://www.nevo.co.il/laws/#/5fed9689d998c4bcda593a41 הוא כל דבר שפרסומו עלול, בין היתר:

• להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.
• לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.
• לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.

המשמעות בפועל פשוטה: אם מישהו פרסם עליכם שקר שפוגע בפרנסה שלכם, מרחיק מכם לקוחות, או גורם לאנשים לחשוב עליכם דברים רעים – יש לכם עילה לתביעה.

"אבל איך אוכיח שנגרם לי נזק כלכלי?" – פיצוי ללא הוכחת נזק

אחד החששות הגדולים ביותר של נפגעי שיימינג הוא הקושי להוכיח בבית המשפט שהם הפסידו כסף ישירות בגלל הפוסט. החדשות הטובות הן שהחוק בישראל מבין היטב את הקושי הזה.כיום, החוק מאפשר לתבוע פיצוי של עד כ-75,000 שקלים ללא הוכחת נזק כלל עבור כל פרסום פוגעני. אם יוכח שהמפרסם פעל מתוך כוונה לפגוע בכם (בזדון), סכום הפיצוי יכול לזנק עד לכ-150,000 שקלים לכל פרסום. בתי המשפט נוטים לפסוק סכומים משמעותיים במקרים של הכפשות חמורות, כפי שניתן לראות בשורה ארוכה של [פסקי דין בתחום לשון הרע https://www.nevo.co.il/SearchResults.aspx?query=e1528512-7c9c-4bee-9341-9c2a6663b4a1#/].

קיבלתי מכתב התראה לפני תביעת דיבה – מה עושים?

אם תבעו אתכם או שקיבלתם מכתב דרישה לתשלום, הטעות הגדולה ביותר היא להתעלם. עם זאת, חשוב לזכור שלא כל פוסט ביקורתי מהווה עילה אוטומטית לפיצוי. החוק מספק הגנות חשובות לנתבעים במקרים מסוימים:

• הגנת אמת בפרסום ("אמת דיברתי"): אם מה שכתבתם הוא נכון מבחינה עובדתית ויש בפרסום שלו עניין לציבור (למשל, חשיפת עוול צרכני משמעותי).
• הגנת תום הלב: אם הבעתם דעה אישית סבירה, העברתם ביקורת הוגנת על שירות שקיבלתם, או שפעלתם מתוך חובה מוסרית או חוקית לפרסם את המידע.

הצעדים הראשונים שיש לנקוט ברגע האמת: עשו ואל תעשו

1. תעדו הכל ומיד: צלמו מסך (Screenshots) של הפוסט, של התגובות אליו, ושל כמות הלייקים והשיתופים. עשו זאת לפני שהצד השני יבין את חומרת המעשה וימחק את הפרסום.
2. אל תענו באותה מטבע: אם השמיצו אתכם ברשת, אל תחזירו בקללות או בהשמצות נגדיות. כתיבת פוסט תגובה זועם עלולה בסופו של דבר לשמש נגדכם בבית המשפט ולהפוך אתכם לנתבעים בעצמכם.
3. אל תפעלו לבד: התמודדות עם תביעות דיבה היא מורכבת. מכתב התראה חובבני יכול לגרום לנזק רב יותר מתועלת.

פגעו בשמכם הטוב? מאיימים עליכם בתביעה? אל תישארו עם זה לבד

התמודדות עם פגיעה בשם הטוב, המהווה את הנכס היקר ביותר של אדם או עסק, דורשת ניהול משפטי חכם, מדויק וחסר פשרות.

במשרדנו , אנו מלווים תובעים ונתבעים בתיקי לשון הרע וליטיגציה אזרחית. אנו מנתחים את הראיות לעומק, בוחנים את כל ההגנות האפשריות בחוק, ובונים אסטרטגיה משפטית מנצחת המותאמת אישית למקרה שלכם.

ליצירת קשר, לבדיקת סיכויי התביעה ולתיאום פגישת ייעוץ – השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.